הוועד למלחמה בסטיגמות

hiv1איידס בישראל בשנת 2011 הוא בעיקר מחלה חברתית. חוסר הידע, והפחד הנובע ממנו, מזינים את הדמוניזציה של המחלה ומעצימים את הסטיגמה שדבקה בחולים. יואב גלידאי נפגש עם יעל טנא, סטודנטית לרפואה המתנדבת בוועד למלחמה באיידס, ודיבר איתה על הסטיגמות והקשיים עמם מתמודדים המתנדבים.

מאת: יואב גלידאי, שנה א'

שעת ערב. אני נכנס למרכז הבדיקות של הוועד למלחמה באיידס סמוך לשדרות יהודית בדרום תל אביב. מוזיקה נעימה מקבלת את פניי, רצפת פרקט מבריקה וספות צבעוניות. מבטים סקרנים ותוהים, ממתינים להבדק. האווירה נינוחה ועם זאת מתוחה. והמתח קיים במבטים, בידיים השלובות, בטיפוף קצה הסוליות ובשקט. איש לא מדבר עם רעהו. כל אחד במחשבותיו. ממתין ל"שלילי". אנחת רווחה.

"הוועד למלחמה באיידס" הוא הארגון הגדול והוותיק ביותר בישראל שפועל להאטת התפשטות ה-HIV וליצירת סביבה תומכת ומקבלת לאנשים החיים עם הנגיף. הארגון הוקם בשנת 1985 על ידי קבוצת רופאים ופעילים חברתיים ששמו למטרתם לעצור את התפשטות המגפה בישראל.

ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית הצליחה להתיר את הקשר בין איידס למוות. מאז שנת 1996, בה הוכנס הטיפול התרופתי המשולב("הקוקטייל") הפכה המחלה לכרונית. תוחלת החיים שצפויה כיום לנשאים שנוטלים את הטיפול התרופתי כמעט זהה לתוחלת החיים של יתר האוכלוסייה. עם זאת, הפער בין ההתקדמות הטכנולוגית לבין תפיסות הציבור הוא עדיין עצום. חוסר הידע, והפחד שנובע מכך, מזינים את הדמוניזציה של המחלה ומעצימים את הסטיגמה החברתית, וזו - כשמן בגלגלי המגיפה. רבים פוחדים כיום להיבדק מהחשש שיתגלו כחיוביים ויסבלו מסטיגמה קשה, לכן הם ממשיכים להדביק אחרים. שורשי הבעיה נעוצים בכך שה-HIV/איידס בישראל שנת 2011 היא בעיקר מחלה חברתית.

hiv

יעל טנא, סטודנטית לרפואה בשנה השישית אצלנו בפקולטה, מתנדבת בוועד למלחמה באיידס מזה 4 שנים וביחד עם מתן ליבוביץ' מנהלת את מרכז הבדיקות האנונימיות. יעל מקבלת אותי בחיוך אל משרדה הנעים, אשר מצויד בתמונות וחומרי הסברה, כמו גם בדיוקנה של עופרה חזה המציץ מתוך לוח המודעות. "בואי נתחיל מההתחלה", אני מציע,

מתי בפעם הראשונה בחייך שמעת על הוועד למלחמה באיידס?

גדלתי ביישוב יובלים שבמועצה איזורית משגב, ובמועצה ישנו גם קיבוץ בשם תובל, בו התגוררו בזמנו חלק מן המקימים של הוועד למלחמה באיידס. כשהייתי בכיתה י' גייסו אותנו להתרים ל'וועד למלחמה באיידס'. מישהו הגיע אלינו לכיתה והסביר לנו על המחלה ומהי המשמעות של "לחיות עם HIV". כבר באותו יום התרמתי ביישוב שלי. הדבר המשעשע הוא, שלפני זמן מה מצאתי תעודה שקיבלתי בעקבות ההתרמה ועליה חתום פטריק לוי, מנכ"ל הוועד דאז, שראה את הנולד: "בזכותך ובזכות חבריך הוועד למלחמה באיידס התחזק ויוכל לסייע ליותר אנשים החיים עם הנגיף. אנו תקוה כי תמשיכי בשורותנו גם בעתיד..."

בשנתיים האחרונות ההכשרות למתנדבים שלנו מתבצעות בתובל, ואותו מנכ"ל שהעניק לי את התעודה ב96' הגיע לדבר עם המתנדבים, כך שהיתה לי מין סגירת מעגל – כי עכשיו אני זו שאחראית על ההכשרות והגיוס.

זה ממש סיפור מקסים. שנים חלפו ושוב התגלגלת לוועד למלחמה באיידס, איך זה קרה?

כמו הרבה דברים טובים בחיים שלי, זה הגיע לגמרי במקרה. מישהו מהמדור למעורבות חברתית בפקולטה שלח מייל לכל הסטודנטים על כך שהם מחפשים מתנדבים לוועד למלחמה באיידס. זו היתה תקופה שיכולתי ורציתי להתנדב וכך התגלגלתי שוב לוועד. גיליתי ארגון חברתי שמאמין שניתן לעשות דברים אחרת, ואנשים נהדרים שמאמינים באותה דרך – דבר שאינו טריוויאלי היום. כבר לאחר ההכשרה של מתנדבי מרכז הבדיקות, מאוד התחברתי לאנשים ולדרך בה הארגון פועל.

מה ההכשרה הזו כוללת?

ההכשרה היא בת ארבעה ימים. בתחילת ההכשרה לומדים על איידס ועל נגיף ה-HIV, ברמת קורס מזורז בוירולוגיה וביולוגיה. הלימוד הוא ממש על תאים, וירוסים, נוגדנים, כיצד הנגיף מתרבה ואיך נדבקים ועל המחלה עצמה. אחריו מגיע החלק היותר משמעותי ובו אנחנו מקנים את הכישורים לתת ייעוץ לנבדקים. הדבר העיקרי שנעשה במרכז הבדיקות בנוסף לבדיקה עצמה, זה לדבר עם אנשים על פרטים מאוד אינטימיים בחייהם. יש דרך נכונה לנהל את השיחות האלה וזה למעשה חלק הארי של ההכשרה. המתנדבים עוברים הרבה סימולציות ומשפרים את כישורי התקשורת הבין-אישית שלהם כדי שהייעוץ שינתן לנבדקים יהיה נעים ומיטבי. אנחנו מאמינים שאדם לא קם בבוקר ומחליט: "היום אני הולך לעשות בדיקת איידס", אלא זה משהו שמתבשל אצלו מנקודה מאוד רגישה. אנחנו "מנצלים" את הנקודה הזאת כדי "לחנך" אותו להתנהגות מינית בטוחה יותר ולהפחית את הסיכון, במידה והוא קיים או לחילופין לחזק התנהגות נכונה קיימת. צריך לדעת איך להתמודד עם הנקודה הרגישה הזאת, כמספר האנשים כך מספר התגובות ולכל אדם יש לגשת באופן שונה.

אילו תפקידים המתנדבים ממלאים?

במרכז הבדיקות ישנם שלושה תפקידים: יעוץ פרונטלי, ייעוץ טלפוני ובודק (לוקח דמים). ההכשרה זהה לכולם. מרכז הבדיקות איננו תחנת אחיות שאליה אדם מגיע, לוקחים לו דם, והוא מקבל תשובה: כן או לא. כל נבדק נכנס לשיחת יעוץ עם מתנדב לפני הבדיקה. בשיחה מקבל הנבדק מידע רלוונטי עבורו, בהתאם לסיבה שבגינה הגיע ולהרגלי המין האישיים שלו. גם בעת לקיחת הדם הבודק משוחח עם הנבדק, ולעתים דווקא בשיחה זו יש נכונות גדולה יותר לספר ולהתייעץ בנוגע לדברים שלא עלו בשיחה הקודמת. במקרים רבים הבודק נתפס כ"איש רפואה", ולכן גדל הסיכוי שהנבדק יקשיב לו וישנה את הרגליו בעתיד.

באילו מקרים מעניינים היועצים שלכם נתקלים?

רק היום היה פה בחור שמגיע מדי חודש להבדק ולא הייתי בטוחה אם הרגליו המיניים כוללים פרטנרים מרובים, או שהוא מספק שירותי מין בתשלום. הוא לא אמר את זה כמובן, זה רק על סמך אינטואיציה.

יש משהו שאתם יכולים לעשות במקרה כזה? לסייע?

זאת הסיבה שהיה לי חשוב להבין אם הוא עושה את זה מרצון או לא. במקרה שלא – הייתי יכולה ליצור קשר עם פרויקט "ערים בלילה" של עמותת על"ם שיכולים לעזור לו לצאת מהמצב הזה. היתה לנו שיחה מאוד פתוחה וגם כששאלתי אותו, הוא עדיין טען שהוא עושה את זה מרצון ולא לוקח כסף.

הייעוץ נשמע לי קצת כמו לדבר עם רופא- הנבדק מספר לאדם שהוא לא מכיר פרטים מאוד אישיים מחייו. את לא מרגישה שיש איזה טשטוש גבולות בין שעות הבוקר בהן את "רופאה" לבין שעות הערב בהן את יועצת?

אפשר למצוא הרבה קווי דמיון בין שתי הסיטואציות אבל יש גם כמה הבדלים. מרכז הבדיקות האנונימיות הוא מקום שנותן מענה לתחום מאוד ספיציפי שאנשים לא נוהגים לדבר עליו בשום הזדמנות אחרת, אפילו לא עם רופא המשפחה שלהם. נקודת הזינוק של מפגש כזה מכתיבה מראש דינאמיקה אחרת. באופן כללי, תקשורת סביב מין היא מיומנות מקצועית שעזרה לי ללמוד על עצמי גם כרופאה לעתיד.

יש דברים שלמדת פה ולא למדת בסאקלר?

תראה, אני סיימתי קורס בוירולוגיה ואפילו די חיבבתי אותו, אבל גם אז לא ממש ידעתי איך נדבקים ב-HIV. כלומר, לימדו אותנו את מחזור החיים של הנגיף ובעזרת אילו רצפטורים נקשר הנגיף לתא אבל אף אחד לא לימד אותנו את הת'כלס. אני בטוחה שאף סטודנט לרפואה בשנה שלי לא זוכר בדיוק את הפרטים הקטנים מהקורס בוירולוגיה, אבל מה שבטוח כדאי שהוא ידע ולא משנה איזה רופא הוא יהיה, זה כיצד נדבקים ב-HIV. הידע הזה חשוב כמובן, גם עבורו וגם עבור המטופלים שלו.

מה הדבר הכי משמעותי שהרווחת מן ההתנדבות כאן כסטודנטית לרפואה?

ברמה האישית אני מרגישה שלמדתי להיות יותר פתוחה ומודעת לעצמי. מלבד זה, היכולת ליצור אמון עם אדם שמגיע ומספר לי את הפרטים האינטימיים ביותר שהוא לא משתף עם אף אחד, היא יכולת יקרת ערך לכל אחד ובמיוחד עבור סטודנט לרפואה. היכולת לדבר עם אדם בגובה העיניים ולהתאים את עצמי אליו בכדי שהוא יוכל להבין אותי ואת המסר שאני מעבירה. זה משהו שאי אפשר ללמוד באף טקסטבוק. נוסף על כל אלה, מחמם לי את הלב להגיע הנה ולפגוש את שאר המתנדבים, אנשים טובים שמאמינים ורוצים לשנות. מאוד כיף לנו פה יחד.

מה המסר שאת רוצה להעביר לקוראים?

ראשית כל, אני מזמינה את כולכם לבוא לוועד ולהתרשם מהעבודה שלנו פה. יש המון ללמוד, לחנך ולתרום. אנחנו תמיד צריכים מתנדבים, ואשמח לראות עוד מתנדבים מסאקלר. בנוסף, הייתי רוצה שידעו שהיום ניתן לחיות עם HIV ולחיות טוב. אנשים חושבים היום על איידס במושגים של לפני עשרים שנה. אני חושבת שישנה חובה, ובמיוחד על הדור הצעיר של הרופאים בישראל, לשבור את הסטיגמה הזאת. ואחרון אך חשוב ביותר, שמרו על עצמכם. אם היתה פעם שלא שמרתם על עצמכם, בואו להבדק. תעשו סקס כמה שאתם רוצים ועם מי שאתם רוצים, רק שיהיה מוגן.

אתר הועד למלחמה באיידס: www.aidsisrael.org.il

מרכזי הבדיקות האנונימיות של הוועד למלחמה באיידס:

תל אביב: (סניף ראשי)

רחוב הנצי"ב 18 (סמוך לשד' יהודית ומרכז עזיראלי)

טלפון: 03-5613000 שלוחה 117

ימים א'-ד' 17:00-20:00

יום ו' 10:00-13:00

באר שבע:

רחוב מצדה 6, דירה 40, מרכז הנגב

טלפון: 08-6486519

ימים ב' וד' 18:00-20:00

יום ו' 11:00-13:00

הקו הפתוח למידע ולסיוע:

03-5613300

ימים א'-ד' 20:00-22:00

שונה לאחרונה ב חמישי, 09 אפריל 2015 09:45

JSN Boot template designed by JoomlaShine.com